אני יודעת שאתם יודעים איך הרגיש יגאל בשן כשכתב את השיר הזה, מי מאיתנו לא מרגיש ככה לפעמים ולא רוצה שתהיה לו איזו ברטה לשתות אצלה קפה ולשפר את מצב הרוח?
גם אני מכירה את העננה הזו שמגיחה לחיי לעתים
לרוב זה יהיה סביב דאגות של בריאות היקרים לי, כסף או מערכות יחסים עם האנשים הקרובים אלי ביותר. בימים כאלו, התחושה לעתים היא שאין חשק לעשות כלום, ושהלוואי והייתי מאפשרת לעצמי להכנס למיטה מתחת לשמיכה כמו כשהיינו קטנים…
והאמת – זה לגמרי בסדר להיות לפעמים "בתוך הבאסה". לאפשר לעצמנו עצירה להתכנסות בתוך עצמנו ובתוך הכאב בלי הצורך לשדר תמיד "אני חזקה וגיבורה". זה אפילו בריא לגוף ולנפש.
אבל מה קורה כאנו מרגישים שזהו, היינו "שם" מספיק זמן. אנחנו יודעים מה ולמה אנחנו רוצים לעשות ולקדם בחיינו. אנחנו יודעים שאם נצליח לנוע באנרגיה קדימה זה ישפר את מצב רוחנו ותחושת ההצלחה והאושר. ועדין – לא תמיד מצליחים להתרומם מהמקום הנמוך ששהינו בו ולחזור לאנרגיה של תזוזה, עשייה ושגרה. מה עושים אז?
מתוך מגוון הכלים לשינוי אנרגטי, אני רוצה הפעם לחלוק איתכם כלי אחד עוצמתי ביותר, שמניסיוני האישי וגם המחקרים תומכים בכך – פועל פשוט באופן פלאי וכמעט מידיי.
הפנקס שמציל לנו את האופטימיות והבריאות !
שמעתם בוודאי על חשיבות הוקרת תודה Gratitude. רגע רגע, חכו עם הסקפטיות ותקראו עד הסוף, יש מצב שפוסט זה יהיה יקר מפז לחייכם.
פעם גם אני גיחכתי על הפטנט ההזוי הזה – נו באמת, דווקא כשרע ואין אנרגיה אני אוקיר תודה, למי בדיוק ועל מה ? ואיך בדיוק זה ישנה את המציאות ?
באחד המפגשים בקורס האימון במכון אדלר בשנת 2009, חילקה לנו אחת המשתתפות איריס גרינשטיין שמה (זמן לומר לך תודה איריס!), פנקס קטן ופשוט וסיפרה לנו על כלי הוקרת התודה. אני מודה שבתחילה זה נשמע לי משהו בין קלישאה ניו איג'ית לבין אמיתה טריוואלית ומגוחכת, כן חשבתי לעצמי, זה בהחלט חשוב ונחמד לראות את החיובי בחיינו אבל לא תמיד יש בכלל משהו חיובי באותה עת בחיי, וזה רק משקף מציאות ולא משנה מציאות… אז חשבתי.
אבל אני תלמידה ממושמעת, אז החלטתי לנסות ולכתוב כל יום 5 דברים קטנים, שלא לומר קטנטנים שאני מוקירה עליהם תודה בחיי באותו יום.
בתחילה זה הרגיש מגוחך וכאילו פשוט אין לי מה לכתוב. כי…
- דברים בחיי נראו לי טריוואלים ולא איזה ביג דיל שצריך להודות עליו
- הרגשתי שלהודות על הקיים משמעו להסתפק בו ולא לשאוף קדימה כל הזמן
- בסוף יום פשוט לא מצאתי על מה להודות, כלום לא היה מיוחד באותו יום לטובה
- היו ימים קשים וכשאין מצב רוח, למי בכלל יש כח להודות על משהו למישהו
אז קצת רימיתי …
- בהתחלה הייתי בודקת מה כתבתי בימים הקודמים ומעתיקה ליום החדש, הרי זה עדין שם וחוץ מזה מי בודק…
- במקום 5 דברים על יום אחד (כי כמה דברים משמעותיים כבר יכולים לקרות ביום אחד?) – כתבתי 2 או 3 מקסימום…
אבל כתבתי…
לאט לאט משהו התחיל לקרות.
התחלתי לראות אותם יותר ויותר. את הדברים הקטנים הטובים בחיי
וגיליתי שיש המון כאלו, לא 5 ביום אלא הרבה הרבה יותר !
שמתי לב לדברים קטנים וטובים להודות עליהם ביום יום שלי, ממש חיפשתי אותם לאורך היום… והם היו קטנטנים, כאלה שמעולם קודם לא חשבתי שהם ראויים לתודה
מצאתי חניה סמוכה למקום הפגישה בתל אביב
קפה בבוקר מול הפריחה של עציץ הגרניום בחלון המטבח
זמן איכות ושיחה טובה עם עדי בתי כשחזרה מבית הספר או עם בני ערן בדרך לצבא
שיר ששמעתי ברדיו ומילא אותי שמחה והתרגשות
טופס למס הכנסה שחיכה זמן רב וסוף סוף הגשתי אותו
ממש ברמה הזו, והיו גם חלקים בחיי שקודם נראו מובנים מאליהם… המשפחה שיש לי הילדים המדהימים שממלאים אותי אהבה אפילו רק מלחשוב ולכתוב עליהם כאן כרגע, בן זוגי שהוא החבר הטוב ביותר שלי ואנחנו צומחים ביחד כבר שנים רבות, המשפחה המורחבת האהובה שלי שאפילו שחלקה גרה בצד השני של הכדור – יש ביננו תקשורת נהדרת, החברות והחברים שיש בחיי והמפגשים איתם, הקולגות שמצאתי לאורך הדרך המקצועית שלי, המשתתפות/ים בסדנאות שלי שבכל פעם אני מתרגשת איתם מחדש מגילוי הדרך לחיים טובים יותר, הלקוחות שחוזרים ומזמינים עוד סדנה בלי שבכלל שיווקתי פשוט כי… ואוו זה לא נגמר.
ולא, זה לא שאני מצליחנית יוצאת דופן – זה פשוט שלמדתי לתת משקל ולראות דברים שפעם לא ספרתי. ככה פשוט.
כשהמדע בא לטובת הרוח
זה עבד, ולכן התחלתי לחקור את הכלי של הוקרת תודה וללמוד עליו יותר.
מתברר שהמחקר המדעי מתענין בכוחה המרפא של הוקרת התודה.
מחקריו של דר' אמונס אחד החוקרים היודעים בתחום, מגלה כי להוקרת תודה יש אפקט חזק וחיובי על מדדים פיזיולוגיים רבים בגופנו, על חיזוק המערכת החיסונית, איכות השינה, יכולת ההתמודדות עם מחלות ואתגרי חיים וכמובן מה שכולנו יודעים – שיפור התחושה הטובה והאופטימיות בחיים.
הירחון המפורסם Psychology Today מפרסם מאמר בשם "7 יתרונות מדעיים מוכחים להוקרת תודה" ובינהם שוב שיפור במדדים קליניים, שיפור איכות השינה והמערכת החיסונית שלנו ועוד.
מחקר נוסף שבוצע מטעם ארגון הבריאות National Institutes of Health מעלה כי כאשר אנו שרויים במצב של הכרת תודה, ההיפותלמוס נכנס לפעילות (אזור במוחנו האחראי על תפקודי גוף בסיסיים כגון שינה, גדילה, תאבון ועוד) וגורם לשיפור תפקודי גוף ואפילו נצפו תופעות של הפחתת חווית כאב – לא פחות ממדהים !
והמחקרים זורמים עוד ועוד…
והאמת… זה גם לא חדש יש להודות. כמעט בכל דת ופילוסופיית חיים עתיקה כחדשה, אלמנט הוקרת התודה קיים, החל מתפילת מודה אני ביהדות דרך אמירת ברכה לפני האוכל בנצרות ועוד… לא באנו לחדש – באנו להזכר ולהזכיר !
אז מה עושים ? מודים.
איך עושים זאת – פשוט, 2 ₪ ו 5 דקות ביום לפחות למשך 21 יום…
2 ₪ עלותו של פנקס קטן ופשוט ובכל בית לדעתי מתגלגלים כמה פנקסים שלא נעשה בהם עוד שימוש.
5 דקות לפני השינה פותחים דף חדש ומודים על הדברים הטובים קטנים קטנטנים וגם גדולים שהיו ביום שלנו ויש בחיינו
והתמדה לפחות 21 יום.
למה זה יגרום חוץ ממה שנכתב לעיל?
קחו – 25% עליה ברמת האושר המדווח של אנשים שיישמו את הטכניקה ! תראו לי מי מוכן לתת לכם 25% סיכוי לזכות במשהו נפלא כל כך כמו אושר ???
אני עושה את זה כבר 10 שנים די ברציפות, נכון, לא תמיד יום יום אבל לפחות 3-4 פעמים בשבוע ואני יכולה לומר באופן חד משמעי – חווית ורמת האושר בחיי עלו משמעותית.
תודה שקראתם והגעתם עד לכאן, מזמינה אתכם לכתוב לי כאן למטה, איך זה עובד בשבילכם.
פינת הארגון
מרגישים שהעובדים ממוקדים בתלונות וחוסר שביעות רצון ?
מרגישים שהעובדים לא לוקחים אחריות אלא משאירים אותה להנהלה?
רוצים עובדים פרואקטיבים, יוזמים ומוגשמים יותר ?
בסדנאות שלנו אנו מקפידים לשלב השראה ותיאוריות עם כלים ישימים ומעשיים, כאלו שאפשר לקחת למשרד כבר בתום הסדנה ולבצע כדי לחוות שינוי. צרו קשר עוד היום ונשמח להבין את הצרכים בארגון שלכם ולתאם לכם סדנה מתאימה. לך
2 תגובות
כשאני שפופה ורע לי על הלב אני כבר יודעת להודות על הדברים הקטנים בחיי…וזה בזכותך. לימדת אותי להעריך, לקבל ולהבין כמה יש לי ולא להתמקד רק בשלילי. כמובן שעכשיו אחד הדברים העיקריים שאני מודה עליהם בכל יום הוא ההיכרות שלי איתך. תודה מעומק הלב ליאורה.
אכן, הדברים / הרגעים הקטנים הטובים בחיים הם אלה שגורמים לנו להיות מאושרים.
צריך רק לחפש אותם ומיד מוצאים…הם פשוט שם וצריך רק להרים את הראש (ממסך המחשב) ולראות אותם.
אני ממליץ לכל ארגון לנסות את שיטת "התחקיר המוקיר": במקום להתמקד במה לא טוב ומה לא עובד, לחפש את הטוב ואת מה שעובד…הרי בלמעלה מ- 80% מהמטלות/משימות/יעדים שלנו אנו מצליחים. צריך ללמוד מהם, מה עשינו ומדוע הם הצליחו, ופשוט לשחזר זאת גם בעתיד.